לפני זה זמן, לאחר דממה ממושכת שב פרוייקט הבוטים הגדול מדממה ממושכת וניתוח פוסט מורטם באמתחתו. עיקריו של הניתוח הם "צדקנו, כולם מודים שצדקנו, לא באמת טעינו בכלום ורק "מנגנון תעמולה אדיר" - קואליציה חסרת מעצורים המורכבת מ"אקדמאי זעיר" ותאב פירסום (=עבדכם, א.צ.), "פובליציסט בכסות עיתונאית" (חיים לוינסון, הארץ) ו"מנגנון התעמולה של ראש הממשלה" עשו יד אחת כנגדם וסיחררו סחריר על ספין כדי לתקוף את מחברי הדו"ח התמימים שרק גייסו מעל מאה אלף שקל ומאות (אלפי?) שעות אדם של מתנדבים וניפקו דו"ח המכריז על "חשיפת שערוריית ניסיון הטיית הבחירות של הליכוד". למותר לציין שהדוח המקורי לא חשף ולא הוכיח דבר, כפי שהראינו בניתוח מסודר, כפי שהכריע השופט חנן מלצר, יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, וכפי שהשכילו להבין גם בניו יורק טיימס שם השמיטו את הטענות הנחרצות.
בביקורת על הדו"ח פירטנו מקצת מהביקורת על המתודולוגיה. כפי שציינו בביקורת - לא התמקדנו בכל פרטי הדו"ח מאחר וחלק קטן מהטענות אינן עניין מתודולוגי (שליחת חוקר פרטי לדובב איזה אברך - ספק קלולס רברבן, ספק פושע קטן; הפצת שקרים ושימוש שפת ביבים מבחילה בציוצים נבחרים) ועם חלק אחר (ה"קליקה") "זרמנו" - הסכמנו מאחר ולא חשבנו להטיל בהן ספק, לא שמנו לב לניסוח המטעה ולא חשדנו בהטעיה מכוונת. עם הזמן, בחננו גם את הטענות האלו וגם בהן מצאנו הגזמה, רשלנות וחוסר הבנה שהובילו למגדלים פורחים באויר, או בלשונם - "חשיפות" (ועל כך, אולי, בפוסט הבא). חשד קל התגנב לליבנו שאולי, רק אולי, אלו לא טעויות וגוזמות הנובעות ממשאלת הלב אלא עריכה מגמתית (למשל בתיאור גודל ה"קליקה"). כמובן שמיד גירשנו מחשבה אפלה וצינית זו מליבנו.
"עשרות גופים ניסו לקפוץ על העגלה הזו, ואנחנו שרגילים להתנהלות פתוחה לא השכלנו לסנן מי ראוי לקחת בו חלק" הם מספרים בפוסט מורטם של הבוטים, לפני שהם חותמים באיום "לאלה שחשפו את פרצופם האמיתי כשהעניינים התחממו - אנחנו עוד ניפגש". ובכן, אשמח אם הרגילים להתנהלות פתוחה יפרטו מי הם הגופים שקפצו על העגלה, מי באמת כתב את אותו דוח והאם פרוייקט הבוטים באמת עומד מאחורי הדוח ההוא. עניין של פתיחות. נדמה שגם למאות התורמים ועשרות המשתתפים המתנדבים מגיע לדעת.
וכאותה הסטוריה שחוזרת על עצמה - בפעם הראשונה כטרגדיה ובפעם השניה כפארסה, הפוסט מורטם התמוה של 'פרוייקט הבוטים הגדול' חוזר על הטרגדיה שבדו"ח המקורי - הטענות אינן מבוססות, הציטוטים מוצאים מהקשרם והניסוחים רשלניים, במקרה הטוב.
מאחר ובפוסט מורטם ציינו החברים שהם "פתוחים לביקורת ולתיקון" ומאחר ו"אקדמאי זעיר" הוא עדיין אקדמאי - מורה בהווייתו, לא יכולתי שלא להחזיר לסטודנטים את העבודה, עם הערות ותיקונים (עיקרי הדברים בפדפ).
