​

זיהוי הפרלמנטרים ונטייתם הפוליטית נעשה בצורה אוטומטית (הסבר למטה). בעמוד הפרלמנט מוצגים כלל הציוצים הפומביים של "חברי הפרלמנט" הנוגעים לנושאים בוערים בפוליטיקה הישראלית. 

​

עוד שאלות נפוצות והבהרות חשובות: ​

• קיבלתי את הלינק בסלולרי ומשהו נראה לי דפוק לגמרי - הפרלמנט כבר נתמך בגרסת מובייל (עם כמה גליצ'ונים). בכל מקרה - מומלץ להשתמש בלפטופ/דסקטופ על מנת לראות את תאי התהודה והבועות באופן הנוח ביותר. 

• אז ה'פרלמנטרים' הם בעצם חברי כנסת ומועמדי המפלגות? ממש לא. אלו משתמשים אקטיביים העוסקים רבות בפוליטיקה. (ראו הסבר לעיל ופירוט למטה) 

• אז על כמה 'פרלמנטרים' מבוסס הפרוייקט? המספר משתנה מעת לעת באופן אוטומטי על ידי תוכנה שרצה ברקע, אבל מדובר בכמה אלפים.  

• האם אתם טוענים שפרלמנטר המשוייך לאגף מסויים אכן מחזיק בדעות הפוליטיות של האגף הזה? לא. אך הוא מהדהד בעיקר רעיונות של האגף הזה. 

• האם אתם טוענים שציוץ שמופיע באגף פוליטי מסויים משקף את הדעה הפוליטית הרווחת באגף זה? לא. אך זהו ציוץ שצויץ על ידי פרלמנטר מהאגף הזה או ציוץ שזכה להתייחסות ישירה (ציטוט, הדהוד, מענה) של פרלמטר מהאגף הזה. ההתייחסות תופיע בצורה ויזואלית מובחנת בצמוד לציוץ המקורי. 

• האם אתם טוענים שמשתמש שציוץ שלו מופיע באגף פוליטי מסויים מחזיק בדעה הפוליטית הרווחת באגף זה? לא. יתכן שהוא אחד הפרלמנטרים המזוהים עם האגף ויתכן שהוא מוצג, עם ציוץ ספציפי, כיוון שפרלמנטר מהאגף התייחס אל הציוץ הספציפי. 

• אתם בוחרים ציוצים או משתמשים באופן ידני? לא. הכל אוטומטי. המתודולוגיה מתוארת למטה.  

• כבר היה משהו כזה פעם, לא? לא בדיוק. את ההשראה לפרוייקט קיבלנו מפרוייקט ה-Blue Feed Red Feed המעולה של ה-Wall Street Journal. כמובן שנדרשו התאמות למערכת הפוליטית הישראלית והתאמות אלגוריתמיות לניהול וניתוח הדטא מהפלטפורמות השונות (טוויטר לעומת פייסבוק). כמו כן נקטנו בגישה מתודולוגית שונה וייחודית והוספנו גם פונקצונליות חדשה (למשל תמיכה בנושאים פוליטיים חמים [טרנדינג] ובעתיד גם שילוב מנועים מורפולוגיים וסמנטיים). פוליבוק הוא פרוייקט של ד"ר ענת בן דוד, ראש המעבדה למדיה ומידע באוניברסיטה הפתוחה, שמאפשר חיפוש וזיהוי טרנדים בחשבונות הפייסבוק של חברי הכנסת.  

• נראה שהפרלמנט מתמקד בעברית - מה עם שפות אחרות? אמנם כ-18% אחוז מתושבי המדינה דוברים ערבית כשפת אם וכ-15% דוברים רוסית כשפת אם, אבל בחרנו להתמקד בעברית מסיבות פרקטיות (מרבית השיח מתנהל בעברית, קלות זיהוי, אפשרות קלה יותר לסינון בוטים ולביקורת) ואילוצים מחקריים (אלגוריתמי עיבוד שפה בשפות שונות). בעתיד יתכן ונרחיב את הפרוייקט לתמיכה בשפות שונות. 

• למי מיועד הפרלמנט? לכולם! לכל מי שמתעניין בפוליטיקה - חוקרים, עיתונאים וג'אנקיז של חדשות וקוריוזים פוליטיים. עידכונים, ניתוחים, תובנות ואנקדוטות יפורסמו מעת לעת גם בטוויטר ובבלוג המעבדה.

• מי מממן את הפרלמנט? אתם! המיסים שלכם מממנים את המחקר במוסדות האקדמיים השונים בישראל. הפרוייקט הספציפי הזה לא ממומן על ידי אף קרן חיצונית.  

        

מהי תיבת תהודה תקשורתית? 
 

"הדימוי 'תיבת תהודה' מבטא את הדרכים בהם רעיונות מועצמים ומהודהדים על ידי צריכה של מדיה באופן שמרני. הכוונה למרחב מוגדר ותחום של מדיה בו קיים הפוטנציאל להגביר את המסרים המהודהים ובו זמנית לחסום אפשרות לויכוח… תיבת ההדהוד וההיזון החוזר שבה  יוצרים אחדות רעיונית בקרב צרכני המדיה".

(מתוך Echo Chamber: Rush Limbaugh and the Conservative Media Establishment, Kathleen Hall Jamieson, Joseph N. Cappella, 2008; תרגום די חופשי א.צ.)  

 

בעוד ההגדרה לעיל מתייחסת בעיקר לצריכת מדיה מסורתית (עיתונים, תוכניות טלוויזיה), תיבות תהודה נפוצות ברשתות החברתיות בשל שילוב גורמים - החל מנגישות הפלטפורמות וההטיות קוגניטיביות של המשתמשים ועד להחלטות אלגוריתמיות במימוש הפלטפורמות (למשל Filter Bubbles) ולהקצנה כללית בשיח הפוליטי. נציין שיש הטוענים שההקצנה בשיח הפוליטי נובעת מקיומן של תיבות תהודה ובועות-סינון.

לקריאה נוספת על תיבות תהודה פוליטיות ברשתות חברתיות (בין היתר):

1. The Political Blogosphere and the 2004 U.S. Election: Divided They Blog, Lada Adamic & Natalie Glance, 2005

2. Tweeting From Left to Right: Is Online Political Communication More Than an Echo Chamber?, Barbera et al. 2015

  
 

הגדרה וזיהוי ה'פרלמנטרים'
 

הפרלמנטרים הינם משתמשי טוויטר העומדים בתנאים הבאים:

​

1. בעלי חשבון טוויטר ותיק ופעיל שנפתח זמן מה לפני ההכרזה על הקדמת הבחירות (בנוב' 2018).

2. מצייצים ציוצים מקוריים בעברית. 

3. מהדהדים (retweet) עשרות מסרים פוליטיים של חשבונות פוליטיים רישמיים (חברי כנסת, מועמדים, חשבונות מפלגה ואירגונים מפלגתיים).

4. אחוז ניכר (80%) מההדהודים שלהם הוא של צד מסויים במפה הפוליטית. 

​

המפה הפוליטית: על מנת לשמור על פשטות בהצגת השיח הפוליטי ותיבות התהודה חילקנו את המפה הפוליטית על פי קווי השבר הראשיים בשיח הפוליטי בישראל - ימין, מרכז ושמאל. בחלוקה גסה על הימין נמנים הליכוד, איחוד מפלגות הימין, ישראל ביתנו, והמפלגות החרדיות; במרכז כחול לבן ובשמאל העבודה, המחנה דמוקרטי והמפלגות הערביות.

אנו כמובן מודעים לאופי הסכמטי של החלוקה ומכירים באפשרויות חלוקה נוספות  (מפלגות ערביות, מפלגות חרדיות; מפלגות חברתיות וכו'). כאמור, החלוקה הנוכחית נבחרה לצורך בהירות ההצגה.

​

מידי פעם, ובעקבות אירועים בזירה הפוליטית (מפצים גדולים וקטנים) אנו מעדכנים את החלוקה שתוארה לעיל. כך למשל, במרץ 2019, לפני הבחירות הקודמות, לאור הצהרותיו של כחלון על ישיבה עם נתניהו והסיסמא 'ימין מתון' העברנו את 'כולנו' ומועמדיה מהמרכז אל הימין. במהלך הקיץ (2019), עם האיחוד עם ה'עבודה' העברנו את 'גשר' לגוש השמאל.

​

הפרלמנטרים: חברי הפרלמנט - הפרלמנטרים, אינם הפוליטיקאים החברים בגושים שתוארו לעיל אלא משתמשים רגילים שעמדו בתנאים 1-4 וריטווטו את החשבונות הפוליטיים (תנאים 3-4) לפי חלוקת הזירה הפוליטית כמתואר לעיל.

 

הציוצים המוצגים בפרוייקט הפרלמנט הם כל הציוצים הפומביים (מקוריים, תשובות, ריטווטים) של אלפי חברי הפרלמנט.

​

הצגת ציוצים, תשובות והדהודים (retweets) - או 'למה אני רואה כפילויות וציוצים של יוזרים תמימים/ניטרליים או כאלה המזוהים עם צד אחד תחת טור אחר?'
 

1. ממשק הטוויטר מאפשר הצגה של ציוצים מקוריים, לפיכך, במידה וחבר פרלמנט ריטווט משתמש אחר - הציוץ המקורי יופיע בטור של הפרלמנטר הרלוונטי. במילים אחרות, לעיתים יופיעו בעמודות הפרלמנט ציוצים פומביים של משתמשים שאינם נמנים על אלפי חברי הפרלמנט שלנו. 

2. במידה ומספר רב של פרלמנטרים יהדהדו ציוץ מסויים, הציוץ יופיע בעמוד הפרלמנט מספר רב של פעמים ויהיה משוייך לצייצן המקורי (ראה #1). בחרנו להציג את הכפילויות מאחר ו-i) ויראליות, פיעפוע (information diffusion) והפצה לא מתואמת של מסרים זהים/דומים היא חלק מתופעת ההדהוד, ו-ii) קבוצות פעילות פוליטית נוטות להפגין תיאום מסויים באופן יזום (למשל, בקשה מה"פעילים" להפיץ מסר מסויים). 

3. חשוב להדגיש כי הופעה של ציוץ מסויים בעמודה כזו או אחרת (ימין, שמאל, מרכז) אינה מעידה בהכרח על עמדתו הפוליטית של מחבר הציוץ.
   ציוץ שהופיע באגף 'ימין' יכול להיות ציוץ מקורי של פרלמנטר מהאגף הימני או ציוץ שרוטווט או אוזכר על ידי פרלמנטר המשוייך לאגף הימני ובכך הפך הציוץ לחלק מהשיח באותו אגף. 
   למשל, ציוץ של עיתונאי אובייקטיבי המפרסם ידיעה שזוכה להדהוד של אגף שמאל יופיע באגף שמאל. יתכן שציוץ אחר שלו יהודהד על ידי צד הפרלמנטרים מימין ואכן ציוץ זה יופיע בעמודת הימין. באופן דומה, משתמש בעל נטיה פוליטית A המהדהד תדיר ציוצים של צד B [למשל, לצורך ביקורת או "באופן אירוני ומודע לעצמו"] יחשב כחבר פרלמנט מצד A מכיוון שהוא מהדהד את המסרים של צד A. 

4. באופן דומה, במידה ופרלמנטר הגיב (reply, quote) לציוץ מסויים יופיעו שני הציוצים משורשרים באגף של הפרלמנטר שענה לציוץ.

 

איסוף נתונים, הצגת מונחים ותדירות עדכון אינדקסים:
 

את הציוצים התחלנו לאסוף בסמוך להכרזה על הקדמת הבחירות לכנסת ה-21 (נובמבר 2018). מאז אנו אוספים כ-90% מהציוצים הפומביים בעברית. בחודש מרץ 2019 הגדרנו לראשונה, באופן אוטומטי, את הפרלמנטרים וזיהינו את תיבות התהודה. רשימת הפרלמנטרים מתעדכנת אוטומטית מעת לעת. המונחים הקבועים בראש האתר נבחרו באופן ידני ותוך היכרות קרובה עם המערכת הפוליטית מתוך אוסף מונחים 'דביקים' - מונחים השהופיעו בתדירות גבוהה לכל אורך תקופת איסוף הנתונים. המונחים הדינאמיים (שלב ב בפרוייקט) מתעדכנים פעם בכמה ימים וכוללים מונחים המופיעים לפתע בתדירות מוגברת ('טרנדינג' בקרב חברי הפרלמנט).

אינדקס הציוצים מתעדכן בכל לילה בחצות. המונחים הדינאמיים מתעדכנים פעם בכמה ימים (הפרוייקט עדיין בהרצה ואנו בוחנים מה טווח הזמנים האופטימלי לזיהוי מונחים חמים - בין יום לשבוע).  

 

בוטים והטיות: על מנת להימנע מהטיות (בוטים או הטיות ידניות) התייחסנו רק לחשבונות בעלי וותק מסוים שאחוז ניכר מהציוצים שלהם הינם ציוצים מקוריים בעברית. בנוסף, אנו משתמשים בשיטות מקובלות נוספות לסינון בוטים, אך מכירים במגבלות הפתרונות הקיימים ובאפשרות התיאורטית למניפולציה. 

 

ובהמשך?
 

1. עידכון רשימת המונחים בצורה דינאמית על ידי זיהוי אוטומטי של השינויים בשיח הפוליטי. (מבעבע במעבדה)

2. ביצוע אופטימיזציה למובייל. (בוצע)

3. מימוש והוספת ממשק לחיפוש חופשי של מושגים.

4. מימוש והוספת ממשק לחיפוש מושגים בטווחי זמן מוגדרים.

5. שיפור המנגנון לזיהוי בוטים ומניפולציות (בינתיים עוד לא נתקלנו במניפולציות).

6. שימוש במנתח מורפולוגי בחיפוש ובהתאמת מונחים. (בוצע)

7. הרחבת המושגים הפוליטיים מביטויים מוגדרים (סטטית או דינמית) לביטויים קרובים/זהים סמנטית. (בוצע, לא מושלם, עובדים על זה)

8. שיפור התצוגה וה-UX. (בוצע)

9. ניתוח תיבות התהודה תוך שילוב של עיבוד שפה וניתוח רשתות מורכבות (ניתוח ראשוני כאן).

10. כתיבת מאמר/דוח מדעי מסודר על תאי הידהוד פוליטיים בישראל.

​

הפרלמנט ממומש ומתוחזק על ידי עומר נוי, אביב בן חיים וד"ר אורן צור מהמעבדה לעיבוד שפה טבעית דינמיקה חברתית (NASLAB) במחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן גוריון.

 

יש לכם שאלות, הצעות והערות? מצאתם טעות? אתם רוצים לשתף פעולה או לתמוך במחקר? נשמח לשמוע מכם דרך טופס הפניה.